תזונת הילדים היא אחד מהנושאים המרכזיים שמשפיעים על בריאותם והתפתחותם לאורך זמן. כהורים, אנו מנהלים את הרכב הארוחות ומעצבים את הרגלי האכילה של ילדינו – נושא אשר טומן בחובו אחריות רבה. לעיתים, הורים ״נופלים למלכודת״ של הפניית הקשב הסלקטיבית, כלומר, ההתמקדות ברכיב חיובי אחד או שניים במזון / מוצר או מנה מסויימת על חשבון התעלמות משאר המרכיבים הפחות טובים. דוגמה לכך היא כאשר אנו מגישים לילד פיצה ומנחמים את עצמנו: “לפחות יש שם גבינה צהובה, מקור טוב לסידן”, או כשאנחנו בוחרים לשתות שוקו ומתמלאים בשמחה על מנת “חלבון וחלב טובה”. בחירה כזו, מתעלמת מרכיבים משמעותיים נוספים - כמו סוכר, שומן רווי, נתרן וחומרים נוספים, מלמדים את הילדים להתרגל למרקם וטעם מעובדים, מקשים על העשרת הארוחות במזון ״פשוט לחיך״ כמו ירקות, פירות, חלבון ודגנים מלאים ובנוסף אף יכולה להוביל להטמעת הרגלי אכילה אשר אותם יהיה קשה לשנות בקרב הילדים.
התמקדות ברכיב חיובי אחד או שניים במזון תוך התעלמות מרכיבים פחות טובים, מה שמוביל לבחירות תזונתיות לא מאוזנות.
ילדים לומדים להעריך מזון על בסיס רכיב בודד במקום התמונה המלאה, מה שמוביל להעדפת מזון מעובד.
התעלמות מרכיבים שליליים במזון מובילה לצריכה מוגברת של סוכר, שומן רווי ונתרן.
קושי בהטמעת הרגלי אכילה מאוזנים והעדפה של מזון מעובד על פני מזון טבעי ומזין.
כאשר אנו מציגים מזון לילדינו, אנו לעיתים נוטים להתרכז בתכונה אחת או בשתי תכונות חיוביות של המנה, ובכך מפספסים את התמונה הכוללת. לדוגמה, הפיצה עשויה להכיל גבינה עשירה בסידן, אך היא גם עשויה להיות עתירת שומן, מלח ופחמימות מעובדות. אותו עיקרון חל גם על שוקו, ״חטיפי בריאות״, אקטימל ומעדנים ועוד – למרות שהם מכיל מעט רכיבים חיוביים כמו חלבון מהחלב, או סיבים תזונתיים ודגן מלא, הם גם מכילים בסוכר, חומרין מוספים, משפרי טעם ובעלי מרקם וטעם רחוקים מהחומרי הגלם הבסיסיים. הרגלים אלן לרוב מובילים להעדפה של מזון מעובד, מתועש וממותק. התמקדות כזו מפחיתה את הערך התזונתי של הארוחה כולה, מגבירה את הסיכון לפיתוח הרגלי אכילה לא בריאים, ולאורך זמן יכולים לגרום לצימצום המגוון האוכל המקובל ע״י הילד - הדרך לתסכול, לחץ וריבים סביב האכילה והארוחות לא רחוקה…
כשההורים מנהלים את הארוחות מתוך הפניית קשב סלקטיבית, הם לא רק מעבירים מסר של “זה בסדר, כי לפחות יש פה משהו טוב”, אלא גם מורים לילדים כיצד לבחור ולהעריך מזון. הילדים לומדים מזה שהדגש הוא לא על התמונה הכוללת של המזון, אלא על רכיב מסוים. כך, הם נוטים לפתח העדפות תזונתיות המבוססות על בחירות סלקטיביות – הם ילמדו לחפש את הפן החיובי במזון גם אם מדובר במזון מעובד או לא איכותי - כמובן שחברות השיווק השונות יודעות ששם נמצא היתרון שלהן ומרבות לפעול בצורה זו (”רק חצי כפית סוכר למנה” / מופחת סוכר / מכיל דגנים מלאים ועוד…). לאורך זמן, התנהגות זו עלולה להוביל לאכילה בררנית, נטייה למזון מעובד ולעיתים אף לבעיות בריאותיות כגון עודף משקל, סוכרת ובעיות לב.
כדי לשנות את התמונה ולהנחות את ילדינו לעבר הרגלי אכילה בריאים, יש להכיר ולהתמודד עם ההפניית הקשב הסלקטיבית שלנו כהורים:
במקום להתמקד רק ברכיב הבודד החיובי, כדאי לבחון את המנה בכללותה – האם היא מכילה גם רכיבים מזינים נוספים? האם היא מתוכננת כך שתיתן מענה תזונתי מאוזן?
יש להקפיד לשלב בתפריט מגוון רחב של רכיבים – חלבונים, שומנים בריאים, פחמימות מלאות, ויטמינים ומינרלים – כך שהארוחה תהיה מאוזנת ומספקת.
כאשר ילדים משתתפים בהכנת הארוחה, הם לומדים להעריך את המזון ולהכיר את רכיביו השונים, מה שמגביר את הסיכוי שהם יפתחו טעמים מגוונים ולא יוגבלו לבחירה סלקטיבית.
כהורים, תפקידנו המרכזי הוא לנהל את הרכב הארוחות של ילדינו וליצור אצלם הרגלי אכילה בריאים שמלווים אותם לאורך חייהם. הפניית הקשב הסלקטיבית שלנו, שמתרחשת כאשר אנו מתמקדים רק ברכיב בודד במזון, עלולה להוביל להטמעת הרגלי אכילה בררניים ולעדיפות למזון מעובד ולא מאוזן. חשוב להכיר במנגנון זה ולפעול לפי עקרונות תזונתיים מקיפים ומאוזנים. כך נוכל להבטיח כי ילדינו יקבלו את כל הרכיבים התזונתיים הדרושים להם להתפתחות תקינה ובריאה, והם ילמדו להעריך את המזון על פי ערכיו הכוללים, ולא רק לפי המצאותו של רכיב בודד.